כל הורה טרי (וגם הורה ותיק) היה רוצה כמה דקות של שקט בהם הוא לא צריך להעסיק את הילד שלו, בלי לדבר, בלי לדאוג ובלי לטפל.
הפתרון שהורים רבים מצאו הוא לשים את הילד מול מסך. המסך זמין בכל מקום, אינו עולה כסף כמו בייביסיטר, ניתן להזמין אותו בכל שעה ביום – בקיצור, הפתרון המושלם.
אז זהו, שהפתרון הזה רחוק מאוד מאוד מלהיות מושלם. ההפך הוא הנכון, צפייה מרובה במסכים מתחת לגיל מסוים יכולה לפגוע בהתפתחות המוח.
כל הורה מקפיד להרחיק את הילד שלו מסביבה שמעשנת על מנת לשמור על בריאותו, מקפיד להרחיק אותו מאנשים אלימים על מנת שלא ילמד תרבות זו, מקפיד להרחיק אותו מאנשים הנושאים מחלות מדבקות וכל זה כדי לשמור על הבריאות ועל חינוך הילד.
אז מה בעצם ההבדל? כשהורה שם את הילד שלו שעות רבות מול מסך, ללא פיקוח, הוא פוגע בבריאות הילד שלו. העיניים נפגעות, המוח נפגע, תופעת ההשמנה הולכת וגדלה, נלמדים תכנים לא ראויים ונוצר חוסר יכולת לתקשר עם הסביבה ברמה הבסיסית ביותר.
לכן כל הורה צריך להרחיק את הילד שלו מהמסך כמה שיותר ולספק לו גירויים אחרים. לכל גיל יש את זמן המסך המתאים ואת התכנים המתאימים. היו ערניים והקפידו על כך כדי שהילד שלכם יישאר בריא.
מגיל אפס עד שלוש – הימנעו ממסכים באופן גורף
מגיל לידה ועד גיל שלוש אין כל סיבה לחשוף את הילדים למסכים בכלל. מחקרים רבים הראו נזקים נוירולוגים שנגרמו עקב צפייה ממושכת במסכים ובעיות ראייה שונות כולל פזילות.
בגיל זה הילדים צריכים ורוצים לחקור ולגלות את העולם. מה שתניחו לפניהם הם יטרפו בשקיקה. צאו איתם לטיולים בטבע, שחקו איתם משחקי מחבואים ותופסת, תנו להם לשהות לבדם במקום בטוח ותתנו להם לבד.
תחשפו אותם לחברה מגוונת כמה שיותר. למדו אותם את החיים. ילדים בגילאים כאלו בכלל אינם זקוקים למסכים על מנת להתפתח כראוי, ההפך הוא הנכון.
מחקרים הראו כי ילד שאינו היה חשוף למסכים בשנות ילדותו הראשונות התפתח מהר יותר וטוב יותר מילד שהיה דבוק למסך הטלוויזיה.
אצל אלו שנחשפו למסכים נרשמו הפרעות קשב וריכוז, הפרעות בתקשורת והשמנת יתר. אף הורה לא רוצה תופעות מסוג זה אצל ילדיו, לכן הקפידו על כך מגיל לידה, זה אך ורק בידיים שלכם.
מגיל שלוש – צפייה מבוקרת במסכים
כשהילד מגיע לגיל שלוש (פחות או יותר) הוא כבר איש קטן, תחומי הידע שלו רחבים יותר, הוא מבין ויודע כי יש דבר כזה מסך ושניתן לצפות בו ודרכו ולראות עולם.
יש כל כך הרבה תכנים ואפשרויות לצפייה וזה מבלבל מאוד. אל תתנו לילד שלכם להתמודד עם זה והגבילו אותו לתכנים שעברו את הסינון הראשוני שלכם.
כמו שלא הייתם נותנים לילדיכם להיכנס לבדו לחנות ממתקים ענקית של 3 קומות, כך אל תתנו לו לבחור לבד את התוכן במסך הקטן. בקיצור – פיקוח על גלישה באינטרנט בבית עם ילדים – חובה.
להעלות את שעות הצפייה במסכים – בהדרגה
תחשפו את ילידיכם באופן הדרגתי למסכים. התחילו בצפייה של קליפים קצרים של עד 5 דקות ובהדרגה תעלו את משך הזמן. ילד שמעולם לא צפה במסכים לא יוכל להכיל צפייה בסרט באורך מלא או אפילו סדרה באורך של חצי שעה.
לכן היו עדינים, תנו לכל ילד את הזמן שלו להתרגל לצפייה. יהיו ילדים שישאבו בקלות לעולם זה ויהיו כאלו שזה כלל לא יעניין אותם. תזרמו עם הילד שלכם ואם אינו אוהב לצפות במסך תעניינו אותו בפעילויות נוספות.
